היקום מתרחב

מריצים את הזמן מהמפץ הגדול ועד העתיד ורואים איך הגלקסיות מתרחקות זו מזו. לוחצים על גלקסיה ומגלים שאין ליקום מרכז.

מה לומדים כאן

היקום מתרחב: המרחקים בין קבוצות הגלקסיות גדלים כל הזמן.
מכל גלקסיה נראה שכל האחרות מתרחקות ממנה, ולכן אין ליקום מרכז. נסו לעבור לגור בגלקסיה אחרת ולראות בעצמכם.
ככל שגלקסיה רחוקה יותר, היא מתרחקת מהר יותר. אדווין האבל גילה את זה ב-1929.
האור של גלקסיות רחוקות מגיע אלינו "מתוח", ולכן הוא אדום יותר. כאן הצבע האדום מוגזם, כדי שיהיה קל לראות אותו.
במשך מיליארדי שנים ההתפשטות האטה. לפני כ-6 מיליארד שנים היא התחילה להאיץ. זה התגלה ב-1998, ואת הסיבה קוראים "אנרגיה אפלה". על התגלית ניתן פרס נובל ב-2011.
הגלקסיות עצמן לא מתנפחות, וגם אנחנו לא: כוח המשיכה מחזיק אותן. רק המרחב שבין קבוצות הגלקסיות גדל.
זה כמו נקודות שמצוירות על בלון שמנפחים: כל נקודה מתרחקת מכל האחרות.
היקום בן כ-13.8 מיליארד שנים.
בעוד כ-100 מיליארד שנים כל הגלקסיות מחוץ לקבוצה שלנו יתרחקו מעבר למה שאפשר לראות. אסטרונומים בעתיד הרחוק לא יוכלו לגלות שהיקום מתרחב.
החיצים מראים כמה כל גלקסיה תתרחק ב-2 מיליארד השנים הבאות, במהירות של עכשיו.
בתמונה רואים אזור ברוחב של כ-2 מיליארד שנות אור. כל גלקסיה כאן מייצגת קבוצה שלמה של גלקסיות, והן מצוירות הרבה יותר גדולות ממה שהן באמת.

הסימולציה נטענת…