עדשות, מראות והעין

מזיזים נר מול עדשה או מראה ורואים איפה נוצרת התמונה. במצב העין: קוצר ראייה, רוחק ראייה, והמשקפיים שמתקנים אותם.

מה לומדים כאן

עדשה קמורה קרוב לחפץ היא זכוכית מגדלת: רואים דמות ישרה וגדולה.
התמונה שנוצרת על הרשתית בעין הפוכה, והמוח הופך אותה בחזרה.
את חוזק המשקפיים מודדים בדיופטרים: אחת חלקי מרחק המוקד במטרים. עדשה עם מוקד של חצי מטר היא 2 דיופטר.
בקוצר ראייה העין קצת ארוכה מדי, ולכן דברים רחוקים מטושטשים. משקפיים עם עדשה קעורה מתקנים את זה.
ברוחק ראייה העין קצת קצרה מדי. עין צעירה יכולה להתאמץ ולראות רחוק, אבל אז קשה לה לקרוא. משקפיים עם עדשה קמורה עוזרים.
מצלמה עובדת כמו עין: עדשה ממקדת את האור על חיישן, כמו על הרשתית.
העדשה בעין מתקשה עם השנים, ולכן הרבה מבוגרים צריכים משקפי קריאה.
מראה קעורה, כמו מראת איפור, מגדילה כשמתקרבים אליה. מראה קמורה, כמו במראות של חניונים, מראה הרבה מקום בדמות קטנה.
זכוכית מגדלת אוספת את כל אור השמש שנופל עליה לכתם קטן: התמונה של השמש עצמה. בזכוכית ברוחב 5 ס"מ עם מוקד של 10 ס"מ, האור בכתם חזק פי 3,000 בערך מאור השמש, וזה מספיק כדי להצית נייר.
העין כאן פשוטה: עדשה אחת במקום קרנית ועדשה, והמשקפיים צמודים לעין. בעין אמיתית המספרים קצת שונים.

הסימולציה נטענת…